גאולה, משיח, מלחמת גוג ומגוג, מחיית עמלק ,אליהו הנביא, בית המקדש השלישי, יום הדין, עולם הבא, גילגולים, תחיית המתים על פי מקורות ביהדות. הזמן עכשיו.






חלק א

א. יסוד האמונה בביאת המשיח וחיוב הצפיה לבואו
ב. איסור דחיקת הקץ
ג. איסור חישוב הקץ
ד. עינייני קץ הגאולה
ה. מלחמת גוג ומגוג
ו. ביאת אליהו
ז. מלך המשיח
ח. ימות המשיח
ט. בית המקדש השלישי
י. ביטולו של היצר הרע באחרית הימים
יא. בעלי החיים באחרית הימים
יב. מצוות בטלות לעתיד לבוא
יג. תחיית המתים
יד. חורבן העולם באלף השביעי
טו. בירורים
א- כיצד יתכן הדבר שגדולי עולם ואדיריו - כרי סעדיה גאון, רמב"ן ועוד, - אשר חישבו את הקץ טעו בחשבונם
ב- רבי עקיבה, התנא האלוקי, הכריז וקרא על בר כוזיבא "דין הוא מלכא משיחה", כיצד אירעה טעות כה מרה לגדול חכמי ישראל
ג- האם תהיה ידיעה מוקדמת, כל שהיא, מביאת המשיח
ד- האם גם המשיח המיוחל - משיח בן דוד - יתקל בפיקפוקים ובספיקות, כשם שנתקלו משיחי השקר למיניהם
ה- אימתי המשיח נעשה למשיח
ו- האם ידוע למיועד להיות משיח על יעודו זה



חלק א
חלק ב
חלק ג
חלק ד

קישורים
הזמן

התחלה | כרך א | כרך ב | כרך ג | כרך ד | קישורים | הזמן

פרק ג

איסור חישוב הקץ

נאמר בחבקוק 1 "כי עוד חזון למועד ויפח לקץ ולא יכזב אם יתמהמה חכה לו כי בא יבוא לא יאחר". ואמרו חז"ל במסכת סנהדרין 2 "מאי ויפח לקץ ולא יכזב, א"ר שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן, תיפח עצמן של מחשבי קיצין, שהיו אומרים כיון שהגיע את הקץ ולא בא שוב אינו בא, אלא חכה לו, שנאמר אם יתמהמה חכה לך".

הנה לפנינו: האיסור, טעמו, ועונשו.

האיסור: שלא לחשב את קץ הגאולה, וכן פסק הרמב"ם 3 "לא יחשב קיצין", ובמקום אחר כתב 4 : "ולא ישים לו זמן, ולא יעשה לו סברות במקראות להוציא זמן ביאתו".

טעם האיסור: "שהיו אומרים, כיון שהגיע את הקץ ולא בא שוב אינו בא".

עונש האיסור: "תיפח עצמן [נפשו 5 ] של מחשבי קיצין".

באיסור זה ישנם שלוש שיטות עיקריות:

יש אומרים, שכל האיסור הנאמר בחישוב הקץ אינו אלא בחישובו על פי איצטגנינות, לא כן המחשב את הקץ על פי דברי נביאים, אין בכך כל איסור 6 .

ויש אומרים, שאיסור חישוב הקץ קיים בכל אופן, גם בחישובו על פי דברי נביאים, אלא שאיסור זה לא נאמר בי אם לבני הדורות הרחוקים מן הגאולה 7 , לדעתם, בימינו בטל איסור חישוב הקץ.

ויש סוברים, כי איסור זה קיים בכל אופן ובכל זמן, עד בוא הגואל 8 .

כאמור, טעם איסור חישוב הקץ, הוא משום "שהיו אומרים כיון שהגיע את הקץ ולא בא, שוב אינו בא". במסכת סנהדרין 9 מצינו טעם נוסף לאיסור זה, כי הנה כאשר מצא ר' זירא כמה מחכמי ישראל העוסקים בחישוב הקץ 10 , אמר להם: בבקשה מכם אל תרחקו את קץ הגאולה, שכן שנינו ג' באין בהיסח הדעת, אלו הן, משיח... - הרי, כי העסק בחישוב הקץ, מרחיק את קץ הגאולה.

חסרון נוסף נגרם כתוצאה מחישוב הקץ, כי בקביעת מועד לבוא הגואל, סרה - לקובע - אמונתו וצפיתו לבואו עד אותו העת שעלה לו בחשבונו 11 , וכידוע, אחד מעיקריה של אמונתינו הוא "אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח" ולא זו בלבד, אלא אף "אחכה לו בכל יום שיבוא" 12 .

משום כך חמור עוונו של מחשב הקץ, עד שנתקלל על ידי חבקוק בקללת "ויפח לקץ", וכפי שביארו חז"ל "תיפח עצמן של מחשבי קיצין". ואם לא די בעונש זה, באים חז"ל במסכת דרך

ארץ 13 וקובעים: "רבי יוסי אומר, הנותן את הקץ אין לו חלק לעולם הבא".

ראוי הוא המחשב את הקץ לאבד את חלקו לעולם הבא, כי על כן בשם כופר יקרא, הן משום שאינו מאמין ומצפה לבואו קודם הזמן שעלה לו בחשבונו, והן משום שלאחר עבור הזמן אומר הוא "כיון שהגיע את הקץ ולא בא שוב אינו בא" - וכפי שפסק הרמב"ם 14 : "וכל מי שאינו מאמין בו, או שאינו מחכה לביאתו, לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר, אלא בתורה ובמשה רבינו... .

ובמקום אחר כתב 15 : "וכשנתקלקל לאדם יסוד מאלה היסודות, הרי יצא מן הכלל, וכפר בעיקר, ונקרא מין ואפיקורוס, וקוצץ בנטיעות...". ולפיכך פסק רבי יוסי את דינו "הנותן את הקץ - אין לו חלק לעולם הבא", שכן על כופרים מינים ואפיקורסים שנינו במסכת סנהדרין, שהם בכלל אלו שאין להם חלק לעולם הבא.

עד כה דובר בנוגע לאיסור חישוב הקץ. ובאשר לנכונותו ולאמיתותו של אותו הקץ אשר חושב - כבר אמר שלמה המלך: "והסכל ירבה דברים, לא ידע האדם מה שיהיה ואשר יהיה מאחריו מי יגיד לו, עמל הכסילים תיגענו, אשר לא ידע ללכת אל עיר" 16 , ומפרש הרוקח: "מי יגיד לו הקץ, ולכך ס"ל עמל הכסילים תיגענו, המנסים לידע הקץ ואין יכולים למצוא, וזהו אשר לא ידע ללכת, אין יודע הקץ מתי ללכת לעיר ירושלים" 17 .

גם דניאל הזהיר: "ומן המשכילים יכשלו לצרוף בהם ולברר וללבן עד עת קץ, כי עוד למועד" 18 , ופירש רש"י, כי המשכילים "יכשלו בחשבון הקיצים, שיתנו לב לצרפן וללבנם לדעת אותם, ויטעו בהם". האבן עזרא מוסיף ואומר: "כל החושבים המלות או האותיות בחשבון גימטריא, הכל הבל ורעות רוח, כי דניאל לא ידע הקץ, ואף כי הבאים אחריו 19 ".

ואמר רבי יהודה החסיד: "אם תראה אדם שמתנבא על משיח, דע כי היו עסקיו במעשה כשפים או במעשה שדים או במעשה שם המפורש, ובשביל שהם מטריחים את המלאכים אומרים לו על משיח, כדי שיתגלה לעולם ולבסוף יהיה לבושת ולחרפה לכל העולם, על שהטריחו המלאכים. או השדים באים ולומדים לו חשבונות וסודות לבושתו ולבושת המאמינים בדבריו" 20 .

הגע עצמך, בגלות בבל נאמר מראש שתארך גלותם שבעים שנה, למרות זאת טעו אדירי עולם בחישוב קץ גלות בבל. בגלותנו, גלות אדום, שלא נאמר בה זמן, על אחת כמה וכמה שלא ניתן לחשב את קיצה.



הערות

1. פרק ב' פסוק ג'.

2. דף צ"ז ע"ב.

3. פרק י"ב מהלכות מלכים הלכה ב'.

4. הקדמת פירוש המשניות לסנהדרין פרק חלק ביסוד השנים עשר.

5. כך פרש"י בד"ה ויפח לקץ.

6. ר"י אברבנאל בספר מעייני הישועה מעיין א' תמר ב'.

ובביאור החילק בין חישוב הקץ על פי איצטגנינות דאסור, לחישוב הקץ על פי דברי נביאים דשרי, יתכן לומר, כי המחשב על פי דברי נביאים אין חישובו מוחלט כי לוקח הוא בחשבון שמא טועה הוא בהבנת דברי הנביאים, יוצא איפוא, כי אין כוונתו בחישובו שודאי יבוא משיח באותו העת שעלה לו על פי חישובו, אלא דעתו בזה היא שיתכן שכיון העת, וממילא דלא סרה לה אמונתנו וצפיתו לבואו קודם אותו העת, וכן אחר עבור הזמן שעלה לו בחשבונו אינו אומר כיון שהגיע עת הקץ ולא בא שוב אינו בא, אלא אומר הוא שבודאי טעה בהבנת דברי הנביאים, משא"כ המחשב את הקץ על פי איצטגנינות בטוח הוא כי משיח בוא יבוא באותו העת, וממילא דאינו מצפה לבואו קודם אותו העת, ואחר אותו העת מתמעטת אמונתו בבואו, ועל כן נאסר לחשב על פי איצטגנינות.

7. כן כתב הרמב"ן בספר הגאולה מאמר רביעי אחר חשבו את הקץ עיי"ש.

כאמור בפנים, ג' טעמים ישנם לאיסור חישוב הקץ, לטעם קמא ולטעם בתרא לא ידעתי מה חילוק יש בין הדורות הרחוקים מן הגאולה לדורות הקרובים לגאולה, אך לטעם מציעא ניתן לבאר במקצת מאי שנא בין הדורות הראשונים הרחוקים מן הגאולה לדורות האחרונים הקרובים אל הגאולה. כי הנה ידוע משלו של המגיד מדובנא על אדם שנסע עם בנו לחתונה המתקיימת בעיר רחוקה, אחר שעברו כברת דרך קצרה שאל הבן את אביו: אבא - מתי כבר נגיע לחתונה, ענה לו אביו: בני - הלא ידעת כי החתונה מתקיימת בעיר רחוקה מאוד מעירנו וזה רק עתה יצאנו לדרכינו והנך כבר רוצה לדעת מתי נגיע, כאשר הגיעו סמוך לעיר בה מתקיימת החתונה שאל האבא את העגלון: כמה זמן עוד נותר לנו להגיע אל העיר, כי כבר רצה ללבוש את הבגדים המיועדים לחתונה, כשמוע הבן שאלה זו מאת אביו, מיד שאלו: אבא - והלא קודם אמרת לי שלא צריך לשאול אלא להסיח את הדעת כדי שלא תיקשה הדרך עלינו, ענה לו אביו: בני - קודם היינו עוד רחוקים ולא כדאי היה לחשוב על כך, אבל עכשיו שאנו קרובים צריך לדעת בדיוק אימתי נגיע למחוז חפצנו על מנת שנוכל להכין את עצמינו להיכנס בבגדים המתאימים לחתונה. ונמשלו: אמנם חז"ל אמרו כי צריך להסיח את הדעת, אולם לא אמרו זאת אלא לבני הדורות הראשונים אשר היו רחוקים מן הגאולה, שכן ידעו הם ברוח קודשם כי עוד חזון למועד הגאולה, לפיכך אמרו להסיח את הדעת כדי שלא תכבד הצפיה, לא כן אנו החיים ממש בעיקבתא דמשיחא, שרי לן לברר לחקור ולדרוש אימתי אתי, כי על כן צריכים אנו להכין עצמנו על מנת שנהיה ראויים לביאת גואל צדק. ועדיין צריך עיון בזה ובטעמים הנותרים.

8. כן ס"ל לרמב"ם באגרת תימן, עיין שם שהמליץ טוב על רב סעדיה גאון שחישב את הקץ (בספרו אמונות ודעות מאמר שמיני) - באומרו כי היתה זו הוראת שעה מחמת עמדתם הספקנית של בני דורו, ולא בשל הרצון להגיע לגילוי ממשי של קץ הגאולה.

ועדיין צריכים אנו לברר לפי דעתו ולפי דעת הרמב"ן היאך מצינו כי רבים מן הקדמונים ובינהם תנאים ואמוראים ערכו חישוב הקץ.

תשובה לדבר מצאנו בדברי המהר"ל מפראג בספרו נצח ישראל וזה לשונו: "תפח רוחן של מחשבי קיצין... תדע שכל מה שאמרו חכמים בענין הקץ לא שהיו גוזרים שכך היה בודאי באותו זמן ובאותה שעה, רק שגלה לנו זמן מוכן שראוי שיהיה בו הקץ... הקץ הוא מהדברים הנעלמים אשר אי אפשר שיהיה נגלה בברור".

9. דף צ"ז ע"א.

10. כן פרש"י בד"ה דמעסקי ביה וזה לשונו: "לידע מתי יבוא".

11. כך כתב המבי"ט בספרו בית אלקים (שער היסודות פרק חמישים) בביאור דברי הרמב"ם (בפרוש המשניות לסנהדרין פרק חלק) שכתב "היסוד השנים עשר ימות המשיח והוא להאמין ולאמת שיבוא, ולא יחשוב שיתאחר, אם יתמהמה חכה לו", וזה לשון המבי"ט: "לכן הזהיר הרב ז"ל להאמין ולאמת שיבוא, ולא יחשוב שיתאחר אם יתמהמה חכה לו, כי מה שלא הוגבל זמנו יכול להיות בכל זמן בין קרוב או רחוק, והבלתי מאמין לזמן קרוב ג"כ לא יאמין לזמן רחוק.

וגם אם יגביל לו זמן בעבור הזמן אשר גבל תמעט אמונתו לעתיד, וכן אם יגביל לו זמן - לא יאמין ביאתו קודם הזמן ההוא... ולכן האמונה היא שלא יחשוב שיתאחר, כי אין לו זמן מוגבל. ואפשר בכל יום ביאתו - כמו שאמר הכתוב היום אם בקולו תשמעו, וגם שנתאחר תיבה מן הזמן, יהיה לו יותר תקוה, כי הוא קרוב יותר מזמן שעבר, וכמו שאמר הכתוב אם יתמהמה חכה לו, כי האיחור הוא סיבה שתחכה לו יותר".

ודע, שבכלל מחשבי הקץ הם אלו המציבים וקובעים לעצמם זמנים שבהם המשיח יכול לבוא, ותנאים שבלעדיהם לא יכול לבוא, ומחליטים לעצמם שכל זמן שלא עשו תשובה, או כל זמן שהדור אינו כולו זכאי או כולו חייב, או כל זמן שעדיין לא ראה בעיניו את אליהו הנביא, או כל זמן שאינו רואה התקיימות כל הסימנים דעקבתא דמשיחא וכל כיו"ב, כי אז עדיין לא שייך שיבוא, וממילא אינו מחכה לביאתו בכל רגע, אלא שמחכה שיבוא לאחר שיתקיימו כל התנאים וההקדמות שקבע לעצמו על פי פשוטם של המדרשים ודברי חז"ל, ואיננו יודע את הידיעה הפשוטה בתכלית שכל המדרשים יפרש אותם המשיח עצמו לכשיבוא, וחיוב האמונה הוא להאמין שיכול לבוא בכל רגע, ואיך זה יהיה . זה כבר נראה כשנזכה ונראה, כן כתב בספר תורת זאב עמוד קפ"א. כמו כן, תליית ביאת הגואל בהתקיימות הסימנים, לא רק שמחסרת היא את האמונה והצפיה לבואו קודם התקיימות הסימנים, אלא אף ממעטת היא את האמונה לאותם אלו שלפי דעתם כבר נתקיימו כל הסימנים, ונמצא כי רוב הטעמים הנאמרו באיסור חישוב הקץ קיימים אף במי שתולה את ביאת המשיח בגורמים וסימנים שונים.

12. וכפי שביאר מרן רי"ז מבריסק, הובאו דבריו בהגדת בית הלוי עמוד ק"כ ד"ה להביא, כי הצפיה לביאת המשיח הינה חלק בלתי נפרד מהאמונה בבואו, וזה לשונו: "...אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח, ואע"פ שיתמהמה עכ"ז אתכה לו בכל יום שיבוא, שאין כאן קושיא ותירוץ כמו שאין שום קושיא ותירוץ בנוסח שאר העיקרים, אלא שכאן אנו אומרים במלואו את כל מה שצריך להאמין ביסוד ועיקר זה של משיח, שלא די רק להאמין בביאת המשיח, אלא שגם צריך לחכות לו בכל יום שיבוא, וכמש"כ הרמב"ם ביד החזקה (פי"א מהלכות מלכים ה"א) שמי שאינו מחכה לביאתו הרי זה כופר, וכמש"כ בפיהמ"ש (פרק חלק) אם יתמהמה חכה לו... ולא די בזה שיחכה לו בכל יום שיבוא, אלא כמו שאנו אומרים בתפילה כי לישועתך קוינו כל היום, דזזינו מחכים ומקוים בכל יום וכל היום, כל רגע ורגע ממש".

13. פרק י"א.

14. פרק י"א מהלכות מלכים הלכה א',

15. פירוש המשניות לסנהדרין פרק חלק אחר שהשלים את הי"ג עיקרים.

16. קהלת י', י"ד.

17. פירוש הרוקח על תמש מגילות, שם.

18. דניאל י"א, ל"ה.

19. שם פסוק ל"א.

20. ספר חסידים, סימן ר"ו.





עזרתכם חשובה
מתוך הספר "אוצרות אחרית הימים".
מובא לציבור הגולשים ע"י עמותת "תלמי גאולת עם ישראל"
החומר מובא כאן באדיבותו של הרב יהודה חיון שליט"א, מחבר הספר.

את הספר ניתן להזמין בטלפון: 5707894 - 03 .
© 2017 כל הזכויות שמורות. אין להעתיק או להפיץ חומר הכלול
באתר זה בשום צורה ובשום אמצעי, לרבות אמצעי אלקטרוני או טכני.

האתר נכתב ע"י