גאולה, משיח, מלחמת גוג ומגוג, מחיית עמלק ,אליהו הנביא, בית המקדש השלישי, יום הדין, עולם הבא, גילגולים, תחיית המתים על פי מקורות ביהדות. הזמן עכשיו.






חלק א

א. יסוד האמונה בביאת המשיח וחיוב הצפיה לבואו
ב. איסור דחיקת הקץ
ג. איסור חישוב הקץ
ד. עינייני קץ הגאולה
ה. מלחמת גוג ומגוג
ו. ביאת אליהו
ז. מלך המשיח
ח. ימות המשיח
ט. בית המקדש השלישי
י. ביטולו של היצר הרע באחרית הימים
יא. בעלי החיים באחרית הימים
יב. מצוות בטלות לעתיד לבוא
יג. תחיית המתים
יד. חורבן העולם באלף השביעי
טו. בירורים
א- כיצד יתכן הדבר שגדולי עולם ואדיריו - כרי סעדיה גאון, רמב"ן ועוד, - אשר חישבו את הקץ טעו בחשבונם
ב- רבי עקיבה, התנא האלוקי, הכריז וקרא על בר כוזיבא "דין הוא מלכא משיחה", כיצד אירעה טעות כה מרה לגדול חכמי ישראל
ג- האם תהיה ידיעה מוקדמת, כל שהיא, מביאת המשיח
ד- האם גם המשיח המיוחל - משיח בן דוד - יתקל בפיקפוקים ובספיקות, כשם שנתקלו משיחי השקר למיניהם
ה- אימתי המשיח נעשה למשיח
ו- האם ידוע למיועד להיות משיח על יעודו זה



חלק א
חלק ב
חלק ג
חלק ד

קישורים
הזמן

התחלה | כרך א | כרך ב | כרך ג | כרך ד | קישורים | הזמן

פרק יא

בעלי החיים באחרית הימים

נאמר בישעיה: "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ, ועגל וכפיר ומריא יחדיו ונער קטן נוהג בם, ופרה ודב תרעינה יחדיו ירבצו ילדיהן, ואריה כבקר יאכל תבן, ושעשע יונק על חור פתן, ועל מאורת צפעוני גמול ידו הדה, לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי".

בפרק זה יבואר, את אשר יארע - באחרית הימים - עם החיות אשר על פני היקום, כאשר הבריח התיכון הוא המקרא הנאמר בישעיה.

ארבע שיטות עיקריות ישנן בזה:

יש אומרים, שלא יארע דבר, מנהגן של החיות יהיה כאשר הוא כיום ללא כל שינוי בטבען, והמקרא הנאמר בישעיה "וגר זאב עם כבש..." אינו אלא משל בלבד, ונמשלו: שיהיו ישראל יושבין לבטח, ולא יהיה להם שום נוגש מרשעי אומות העולם שמשולים לנמר וזאב 2 .

לעומתם סוברים אחרים, שמקרא זה יתקיים כפשוטו, ככתבו וכלשונו, בלומר: שבימות המשיח אכן יגור זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ..., כי ישתנה ויתחלף טבען האכזרי והטורפני של החיות 3 .

שינוי זה במנהגן וטבען של החיות - למרות חריגתו הנפלאה והמופלאה ממצבן העכשוי של החיות אשר ביקום - עולה הוא בקנה אחד עם דעת האומרים שבימות המשיח "עולם כמנהגו נוהג", שכן קודם חטאו של אדם הראשון, מנהגו של עולם היה "וגר זאב עם כבש...", השתנות טבען של החיות מטוב לרע נוצרה כאשר בא חטא לעולם "לא הערוד ממית אלא החטא ממית", עולם כמנהגו נוהג במקורו הראשון הוא: "אריה כבקר יאכל תבן... לא ירעו ולא ישחיתו", יוצא איפוא, שמצבן של החיות אשר יהיה באחרית הימים, אינו אלא שיבה למצבן אשר היה בראשית הימים 4 .

זהו שאמרו חז"ל 5 : "לעתיד לבוא הכל מתרפאין...", כי כאשר חטא האדם, חלו החיות והחלו לטרוף ולהשחית, אך אין זה אלא חולי בלבד, כאשר טבען הבריא הוא לא לטרוף ולא להשחית, ובאחרית הימים יתרפאו הם מחוליים זה ויהיו כאשר היו מתחילה.

דעה נוספת מצינו בענין זה, המפשרת בין שתי הדעות הקודמות, לדעה זו, יש לחלק בין ארץ ישראל לשאר ארצות, בארץ ישראל יתקיים המקרא "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ..." הן כפשוטו, דהיינו שישתנה טבען האכזרי של החיות, והן כמשלו - שיהיו ישראל יושבין לבטח ללא שום נוגש מרשעי אומות העולם, לא כן בשאר ארצות העולם, בהם לא יחול כל שינוי בטבען של החיות, והמקרא הנאמר בהם אינו אלא דרך משל 6 .

שיטה רביעית ישנה בזה הסוברת "והנכון: כי טבע החיות לא תתחלף, ויטרפו ויאכלו בשר כמו שהם עושים עתה, אלא הבטיח את ישראל, שהחיות הרעות לא יזיקו בכל ארץ ישראל, זהו שנאמר לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי" 7 .

המשך המקרא הנאמר בישעיה הוא, "כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים". המשך זה מנמק את השינוי הפילאי אשר יחול בטבען של החיות באחרית הימים - "לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי", מדוע? "כי מלאה הארץ דעה את ה', כיון שהם טובים ושמרו דרך ה', לא תשלוט בהם חיה רעה ולא בבהמתם ובכל אשר להם, כמו שהבטיח על ידי משה רבינו עליו השלום: והשבתי חיה רעה מן הארץ..." 8 .



הערות

1. י"א, ו' , ט'.

2. רמב"ם פרק י"ב מהלכות מלכים הלכה א'. ובהשגות הראב"ד תמה על דבריו מהא דכתיב והשבתי חיה רעה מן הארץ, והיאך קאמר הרמב"ם דקרא דכתיב בישעיה אינו אלא משל. הרדב"ז והמגדל עוז השיבו על כך, די"ל, דכשם ששאר הכתובים הינם משלים כן גם קרא דוהשבתי חיה רעה הינו משל על אומה רעה, כמו שדרשו חז"ל קרא דחיה רעה אכלתהו על אשת פוטיפר.

אולם, יעויין ברד"ק (ישעיה שם) שתמה על דברי הרמב”ם בזה וז"ל: "ולא יתכן זה הפירוש, לפי שאמר לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי, ובימות המשיח בכל העולם יהיה שלום, כמו שכתוב: וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות, ולא ישא גוי אל גוי חרב, ולא ילמדו עוד מלחמה, ואמר ונכרתה קשת מלחמה, ואמר במשיח ודבר שלום בגויים". עוד הקשה המגדל עוז: "תיפוק ליה דהא כתיב, ולא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה, ומעתה קרא ומשל למה לי", ועיין עוד לקמן סוף הערה 8 מה שהוספנו לתמוה על שיטת הרמב"ם בזה.

3. בתורת כהנים (ויקרא כ"ו, ו') איתא: "והשבתי חיה רעה מן הארץ וחרב לא תעבור בארצכם, ר' יהודה אומר מעבירן מן העולם, ר' שמעון אומר משביתן שלא יזיקו. אמר ר' שמעון, אימתי הוא שבחו של מקום, בזמן שאין מזיקין, או בזמן שיש מזיקין ואין מזיקין... וכן הוא אומר וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ". וכתב הרמב”ן (ויקרא כ"ו, ו'), דמה שאמר ר' שמעון - משביתן שלא יזיקו - "הוא הנכון".

4. רמב"ן שם.

5. בראשית רבה (כ', ה') בשם ר' לוי.

6. רדב"ז, הלכות מלכים, שם.

7. לשון הרד"ק (ישעיה שם), והוא כדעת ר' יהודה בתורת כהנים דאמר מעבירן מן העולם וכפי שפירשו הרמב"ן שם וז"ל "על דעת ר' יהודה שאמר מעבירן מן העולם, הוא בפשוטו, שלא יבואו חיות רעות בארצם, כי בהיות השבע וברבות הטובה והיות הערים מלאות אדם, לא תבאנה חיות בישוב".

ואני בעניי לא ידעתי היאך ר' יהודה יפרנס קרא דוגר זאב עם כבש, דבשלמא לדעת הרמב"ם דס"ל דכל המקראות הללו אינם אלא משל בלבד, א"ש, אך לר' יהודה הסובר שהמקרא יתקיים כפשוטו, איך יתכן לומר שפירושא דקרא דוהשבתי חיה רעה היינו מעבירן מן העולם, ואמנם כשהוא אומר "והשבתי חיה רעה..." איני יודע מה כוונתו, אי מעבירן מן העולם כר' יהודה, או שמא משביתן שלא יזיקו כר' שמעון, אך כשהוא אומר “וגר זאב עם כבש" הריני למד שכוונת אומרו - והשבתי חיה רעה - היא: שיתחלף וישתנה טבען, והיינו כר' שמעון דאמר משביתן שלא יזיקו.

הגר"ח קנייבסקי השיבני על כך: דשמא קרא ד"והשבתי..." וקרא ד"וגר זאב..." תרי עניינים נפרדים המה. [ובזה תירץ לן קושיא אחריתא דאקשינן ליה, דהרמב"ם גופיה היאך קסבר דכל המקראות הללו אינם אלא משל בלבד, נגד דברי ר' יהודה ור' שמעון דקאמרו דמקראות אלו מתפרשים כפשוטן ככתבן וכלשונן, למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה. ואף אם תימצי לומר דס"ל לרמב"ם דכך היא דעת שמואל דאמר אין בין העוה"ז לימות המשיח אלא שעבור מלכיות בלבד, עדיין תיקשי, חדא, דוכי שמואל בר פלוגתא הוא עם ר' יהודה ור' שמעון, ואף אי תימה "הן", נוסיף לתמוה, דהלא המצב ד"וגר זאב עם כבש…" - למרות חריגתו ממצבן העכשוי של החיות - אינו סותר כלל להא דקאמר שמואל "אין בין העוה”ז לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד", באשר גם בעוה"ז - כפי שהגדיר שמואל לזמן שלפני ימות המשיח - היה מצב של "וגר זאב עם כבש...", כאמור, היה זה קודם חטאו של אדם הראשון, נמצא א"כ, דקרא דוגר זאב עם כבש, אף אם לא נפרשו דרך משל אלא כפשוטו, עולה הוא בקנה אחד עם דברי שמואל, והרמב"ם היאך קאמר מאי דקאמר נגד דברי כולם ה"ה ר' יהודה ור' שמעון. וגם על זאת השיבני הגר"ח קנייבסקי כפי שהשיבני על קושיא קמייתא].

אולם המעיין בדברי הראב"ד, הרדב"ז והמגדל עוז, הלכות מלכים שם, וברד"ק ישעיה שם, יראה, דהנך תרי מקראות, ענין אחד המה. וצריך עיון.

8. סיום דברי הרד"ק שם.





עזרתכם חשובה
מתוך הספר "אוצרות אחרית הימים".
מובא לציבור הגולשים ע"י עמותת "תלמי גאולת עם ישראל"
החומר מובא כאן באדיבותו של הרב יהודה חיון שליט"א, מחבר הספר.

את הספר ניתן להזמין בטלפון: 5707894 - 03 .
© 2017 כל הזכויות שמורות. אין להעתיק או להפיץ חומר הכלול
באתר זה בשום צורה ובשום אמצעי, לרבות אמצעי אלקטרוני או טכני.

האתר נכתב ע"י