גאולה, משיח, מלחמת גוג ומגוג, מחיית עמלק ,אליהו הנביא, בית המקדש השלישי, יום הדין, עולם הבא, גילגולים, תחיית המתים על פי מקורות ביהדות. הזמן עכשיו.






חלק א

א. יסוד האמונה בביאת המשיח וחיוב הצפיה לבואו
ב. איסור דחיקת הקץ
ג. איסור חישוב הקץ
ד. עינייני קץ הגאולה
ה. מלחמת גוג ומגוג
ו. ביאת אליהו
ז. מלך המשיח
ח. ימות המשיח
ט. בית המקדש השלישי
י. ביטולו של היצר הרע באחרית הימים
יא. בעלי החיים באחרית הימים
יב. מצוות בטלות לעתיד לבוא
יג. תחיית המתים
יד. חורבן העולם באלף השביעי
טו. בירורים
א- כיצד יתכן הדבר שגדולי עולם ואדיריו - כרי סעדיה גאון, רמב"ן ועוד, - אשר חישבו את הקץ טעו בחשבונם
ב- רבי עקיבה, התנא האלוקי, הכריז וקרא על בר כוזיבא "דין הוא מלכא משיחה", כיצד אירעה טעות כה מרה לגדול חכמי ישראל
ג- האם תהיה ידיעה מוקדמת, כל שהיא, מביאת המשיח
ד- האם גם המשיח המיוחל - משיח בן דוד - יתקל בפיקפוקים ובספיקות, כשם שנתקלו משיחי השקר למיניהם
ה- אימתי המשיח נעשה למשיח
ו- האם ידוע למיועד להיות משיח על יעודו זה



חלק א
חלק ב
חלק ג
חלק ד

קישורים
הזמן

התחלה | כרך א | כרך ב | כרך ג | כרך ד | קישורים | הזמן

פרק יד

חורבן העולם באלף השביעי

"אמר רב קטינא: שית אלפי שני הוי עלמא וחד חרוב, שנאמר ונשגב ה' לבדו ביום ההוא" 1 . האמנם יחרב העולם. אם כן, מהו היקפו של אותו חורבן, היהא זה חורבן כללי או שמא חורבן חלקי. על מהותו של אותו חורבן, יסודו, שורשו ועניינו, ועל אשר יארע באותו אלף, נעמוד בפרק זה.

ארבע שיטות עיקריות ישנן בזה:

יש אומרים, שהחורבן יהיה כה מושלם עד כדי החזרת הבריאה לתוהו ובוהו ולאפיסה מוחלטת, כאשר היה קודם בריאת העולם 2 .

יהיה זה לאחר הרגע האחרון שבסוף האלף השישי, הבריאה כולה - שמים וארץ וכל צבאם - תגיע לתכלית אשר לשמה נבראה בששת ימי בראשית, ומעתה אין עוד צורך בה, ועל כן תחרב כליל.

לעומתם סוברים אחרים, שהעולם לא יחרב כלל, וכוונת דברי רב קטינא באומרו "חד חרוב" ביאורו: חרוב מיצר הרע, כי תתבער רוח הטומאה והזוהמה הגופנית מן העולם 3 .

לנוכח דעתם זו - שהעולם לא יחרב כלל - יש לנו לבאר מה יארע באותו הזמן: הכל מודים כי העולם בזמן ההוא מיועד לצדיקים אשר ניעורו בתחיית המתים. ומטרתו, להתענג תענוג שאין לו סוף. אלא שנחלקו על צורת היותם בו. יש אומרים כי תהיינה נשמותיהם עטויה בלבוש גשמי - בשרי 4 . ויש אומרים שנשמותיהם תלבשנה מלבוש אחר טהור וקדוש כמלאכי עליון 5 .

בדרך אחרת יש שמבאר את מהות החורבן, לדעתו, ה"וחד חרוב" אינו מתייחס כלל לאלף השביעי, כי אם לאחד מאותם "שית אלפי שנין", שיהיו בו פורעניות קשות, צרות ומבוכות, והיינו האלף האחרון שבהם, הוא האלף השישי 6 .

לדעה זו, יוצא איפוא, שרובו הגדול של ה"וחד חריב" כבר מאחורינו, באשר עמידתנו עתה בסופו של האלף השישי.

שיטה נוספת מצינו בזה, המפשרת בין הדעות הקודמות, לשיטה זו, אמנם יחרב העולם בסופו של דבר חורבן מוחלט, אך לא יהיה זה כבר באלף השביעי הבא לקראתנו, אלא ביובל - הוא האלף החמישים, ועד אז בכל אלף שביעי יחרב העולם חורבן חלקי, שביעית החורבן, עד שיכלו שבע השבעיות, ובסיומם יחזור העולם לתוהו ובוהו, כאשר היה קודם בריאת העולם 7 .

כאמור, מימרא זו מובאת בגמרא בשם רב קטינא. עד עתה עסקנו בביאורה המבטאת את דעת אומרה. אך עדיין נותר לנו לברר האם דעה זו - תהא כפי שתהא - מקובלת גם על שאר תנאים ואמוראים. גם בזאת נחלקו רבותינו:

יש אומרים, כי דעת רב קטינא אינה אלא דעת יחיד, ואמנם שאר תנאים ואמוראים חולקין עליו 8 ,

ויש אומרים, שכדעת רב קטינא כן דעתם של שאר תנאים ואמוראים "כי אין אנו רואין בתלמוד חולק עליו" 9 .

ויש סוברים, לא זו ואף לא זו, דעת רב קטינא אינה דעת יחיד אך גם לא דעת כולם, אלא, כל אותם תנאים ואמוראים הקובעים זמנים שונים לאורך ימות המשיח - ארבעים, שבעים, שס"ה, ז' אלפים ועוד, חולקים המה על דעתו של רב קטינא, והנותרים, סוברים כמותו 10 .



הערות

1. סנהדרין צ"ז ע"א.

2. על דברי הרמב"ם (הלכות תשובה פ"ג ה"ח) שכתב שהעולם הזה אינו אובד אלא הרי הוא מצוי ועומד, השיג הראב"ד על אתר "א"א נראה כמכחיש, שאין העולם חוזר לתוהו ובוהו… ואמרו שיתא אלפי שנין זזי עלמא וחד חרוב". וכן ס"ל לרמב"ן שעתיד הקב”ה להחזיר את השלם לתוהו ובוהו כאשר היה קודם בריאת העולם, עי' כתבי הרמב"ן ח"א עמ' קפ"ח, וכ"ה בדרשות הרמב"ן.

לדעת הכס"מ כן גם שיטת הרמב"ם "...והקבלה שהקב"ה יחריב את עולמו בסוף שיתא אלפי, כמוזכר בפרק חלק, גם רבינו לא יכחיש זה...".

כך סובר גם הרמ"א (תורת העולה ח"ב פרק כ"ה) האומר "כי באותן אלף שנה שאמרו עליו "וחד חרוב", אף הצדיקים לא יהיו על פני הארץ, רק הכל ישוב על יסודו כאשר היה קודם הבריאה".

3. מגיד מישרים לר"י קארו פרשת בהר ופרשת ויקהל “מגלינא לך רזא טמירא במאי דאמור רבנן דהמצוות בטלות לתחיית המתים..., היינו ברזא דשית אלפין שנין הוי עלמא וחד חרוב, דהיינו למימר שבזמן תחיית המתים דהוא בתר ימות המשיח, יהא חרב עלמא מתאוות וכיסופין דהאי עלמא, והא בההוא זימנא יתבטל יצר הרע מעלמא ונמצאו מצוות לא תעשה בטלות וכן המצוות עשה", וכן סוברים: הרקאנטי עהית פרשת בהר עה"פ וספרת לך, ר"י עראמה עקידת יצחק סוף שער רביעי.

4. רבינו בחיי עה"ת (בראשית ב', ג') "יום שביעי כנגד אלף השביעי, שכולו שבת ומנוחה לח" העולמים, ותא אחר ימות המשיח ותחיית המתים, ובני תחיית המתים יזכו אליו ויתענגו בגוף ובנפש תענוג שאין לו סוף".

5. פירוש הרקאנטי עה"ת פרשת בהד עה"פ וספרת לך "...שיתבער רוח הטומאה והזוהמה הגופנית, ולא יהיו תולדות כי יכלו הנשמות מן הגוף, והגוף יהיה חרב מהם, ויתלבשו הנשמות מלבוש אחר טהור וקדוש כמלאכי עליון".

6. בית הבחירה למאירי בפתיחה למסכת אבות "ואמר אחד חרוב, ורוצה בו לפי דעתי על אחד מן הששה, רומז בו על רוב צרות ומבוכות מיועדות לאלף השישי מצד קבלתם, לא שיכוין בזה ענין חידוש דת, ולא ענין חורבן עולם, יהיה מה שיהיה מחורבנו וקיומו כרצון הגוזר והאומר".

7. רבינו בחיי במדבר פרשת בהעלותך י', ל"ה. ר"י אברבנאל מפעלות אלקים ז', ג'.

8. מורה נבוכים לרמב"ם ח"ב פכ"ט.

9. שו"ת הרשב"א ח"א סי' ט'.

10. דעת ר"י אברבנאל שם.





עזרתכם חשובה
מתוך הספר "אוצרות אחרית הימים".
מובא לציבור הגולשים ע"י עמותת "תלמי גאולת עם ישראל"
החומר מובא כאן באדיבותו של הרב יהודה חיון שליט"א, מחבר הספר.

את הספר ניתן להזמין בטלפון: 5707894 - 03 .
© 2017 כל הזכויות שמורות. אין להעתיק או להפיץ חומר הכלול
באתר זה בשום צורה ובשום אמצעי, לרבות אמצעי אלקטרוני או טכני.

האתר נכתב ע"י