.

גאולה, משיח, מלחמת גוג ומגוג, מחיית עמלק ,אליהו הנביא, בית המקדש השלישי, יום הדין, עולם הבא, גילגולים, תחיית המתים על פי מקורות ביהדות. הזמן עכשיו.






חלק ג

א. משיח בן יוסף
ב. עשרת השבטים וקיבוץ גלויות
ג. הדור בו יבוא המשיח
ד. שני אלפים ימות המשיח
ה. בר נפלי, סוכת דוד הנופלת
ו. היכל משיח, היכל קן ציפור
ז. חמורו של משיח
ח. וארו עם ענני שמיא
ט. ירושלים לעתיד לבוא
י. גויים וגרים בימות המשיח
יא. ארצות הקיני, הקניזי והקדמוני
יב. מחיית עמלק בימות המשיח
יג. כיצד ינהל המשיח את מלחמותיו נגד אויביו
יד. התבטלות המועדים
טו. ימי הצומות יהפכו לימי ששון ושמחה
טז. ביטול המוות
יז. בניית הגוף מחדש בתחיית המתים
יח. סדר הקימה בתחיית המתים
יט. אופן הקימה בתחיית המתים
כ. בעלי מומים בתחיית המתים
כא. אנשים שעדיין יחיו בהגיע זמן תחיית המתים
כב. האם גם הגופים שהיו לאדם בגילגולים הקודמים יקומו לתחייה
כג. תחיית המתים כמצב זמני או כמצב נצחי
כד. יום הדין הגדול
כה. סעודת הלוויתן, סעודת גן עדן



חלק א
חלק ב
חלק ג
חלק ד

קישורים
הזמן

התחלה | כרך א | כרך ב | כרך ג | כרך ד | קישורים | הזמן

כרך ג - פרק ב

עשרת השבטים וקיבוץ גלויות

עשרת השבטים הוגלו על ידי שלמנאסר מלך אשור בימי הבית הראשון, בימי מלכותו של הושע בן אלה, כנאמר בספר מלכים 1 : "בשנת התשיעית להושע, לכד מלך אשור את שומרון, ויגל את ישראל אשורה, ויושב אותם בחלח ובחבור נהר גוזן וערי מדי".

השבטים שנשארו היו: יהודה ובנימין. שני שבטים אלו התרכזו בירושלים וסביבותיה, תחת מלכותו של חזקיהו. למקומות אלו לא הצליח מלך אשור להגיע 2 .

לאן הוגלו עשרת השבטים

אף שהנביא נוקב בשמות המקומות שאליהן הוגלו עשרת השבטים 3 , מכל מקום אין מיקומם המדוייק של מקומות אלו ברור כלל.

בגמרא 4 חלוקות הדעות בשאלה לאן הוגלו עשרת השבטים. לדעת מר זוטרא, עשרת השבטים הוגלו לאפריקי. לדעת רבי חנינא, הם הוגלו להרי סלוג.

בתלמוד ירושלמי 5 מובא: "לשלוש גלויות גלו ישראל: אחד לפנים מנהר סמבטיון, ואחד לדפני של אנטיוכיה, ואחד שירד עליהם הענן וכיסה אותם.

לדעת ה"פסיקתא רבתי" 6 וה"ילקוט שמעוני" 7 , שלושת המקומות שאליהן גלו עשרת השבטים הם: "אחת גלתה לסמבטיון, אחת גלתה לפנים מסמבטיון ואחת גלתה לדפנו של רבלתה ונבלעה שם".

גורלם של עשרת השבטים

בגמרא 8 מובא, שירמיהו החזיר את עשרת השבטים לארץ ישראל, ויאשיה בן אמון מלך עליהם.

לדעת רש"י 9 , ירמיהו לא הצליח להחזיר את כל עשרת השבטים אלא רק את מקצתם בלבד.

לפי דעות אחרות 10 , לא כל עשרת השבטים הוגלו, אלא רק ראשי ונכבדי העם, ואילו שאר כל העם נשאר בארץ ישראל והסתפח לשבטי יהודה ובנימין.

עתידם של עשרת השבטים

נחלקו תנאים באשר לעתידם של עשרת השבטים:

יש מהם שאמרו, שעשרת השבטים לא יחזרו לעולם מהגלות, ואף לא בעת "קיבוץ גלויות", ולא יזכו לכל הטוב אשר יהיה באחרית הימים 11 .

ויש מהם שאמרו, שעתידים הם לחזור מהגלות בעת קיבוץ גלויות ולזכות לכל הטוב אשר יהיה באחרית הימים 12 .

לדעה אחרת, עתידם של עשרת השבטים מותנה במעשיהם: אם הם יחזרו בתשובה בגלותם יזכו לחזור, ואם הם לא יחזרו בתשובה לא יחזרו 13 .

לדעת התוספתא 14 , הפסוק הנאמר בישעיה 15 : "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים והשתחוו לה' בהר הקודש בירושלים" מתפרש על שיבתם של עשרת השבטים: "אשור אלו עשרת השבטים".

יש אומרים 16 , כי גם לדעות הסוברות שעשרת השבטים אינם עתידים לחזור, אין הדברים אמורים אלא באותם שגלו בלבד, שהיו רשעים גמורים, אבל בניהם ובני בניהם וכל הדורות הבאים אחריהם עתידים לחזור.

המהר"ל מפראג 17 מדגיש, כי המחלוקת אינה בעצם השאלה האם בימות המשיח יהיו שנים עשר שבטים או שיהיו רק שבטי יהודה ובנימין: "חס ושלום אין לומר שיהיה חסר שבט מישראל", שכן בכל מקרה חזרו מקצתם של עשרת השבטים בימי ירמיהו, כאמור. הספק הוא, האם אותם שנשארו בגלות נותרו כיהודים, או שמא הם נטמעו ואבדו בין הגויים.

לדעת רבינו דוד, תלמיד הרמב"ם, לא יתכן לומר שנגזרה עליהם גזירה "שיהיו אבודים מעבודת ה', כי בוודאי שהיה להם זרע, אם מעט אם הרבה, אשר ידעו את ה', או שיהיו בהם אנשים מועטים עובדי ה', והם היו לעם רב, והם נדחי ישראל, אשר יאסוף אותם ה'. ועליהם התנבא הנביא ירמיה: ולקחתי אתכם אחד מעיר ושניים ממשפחה".

מתי יחזרו עשרת השבטים

עשרת השבטים עתידים לעלות לארץ ישראל מיד לאחר ביאת משיח בן דוד 17 א.

לדעות אחרות 17 ב, עשרת השבטים עתידים לחזור עוד לפני בוא משיח בן דוד.

כיצד יחזרו עשרת השבטים

בהגיע עת קיבוץ גלויות, הקב"ה יטול את הקרן הימנית של האיל שנברא בערב שבת בין השמשות 18 , ימתח אותה עד לאורך אלף אמות 19 , ויתקע בה תקיעה אחת גדולה 20 . או אז ישמעו עשרת השבטים כי פדה ה' את ישראל 21 , ויעלו כולם למדבר יהודה. במדבר יהודה יתאספו עשרת השבטים יחד עם כל ישראל, וכולם יעלו יחדיו אל ירושלים 22 .

לדעות אחרות 23 , "הקב"ה עושה להם מחילות מחילות מלמטה, והם הולכים בהם, עד שהם באים תחת הר הזיתים שבירושלים, והקב"ה עומד עליו והם עולים מתוכו, כמו שזכריה אומר: ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים אשר לפני ירושלים מקדם, ונבקע הר הזיתים מחציו מזרחה וימה".

לדעת מדרש "שוחר טוב" ו"ילקוט שמעוני", "כשם שנטל הקב"ה את ישראל בענני כבוד והקיפם ונשאם, שנאמר 24 : ואשא אתכם על כנפי נשרים, כך הוא עתיד לעשות להם, שנאמר 25 : מי אלה כעב תעופינה".

הגאונים 26 כתבו, שעשרת השבטים יחזרו על ידי כל אומה ואומה שבתוכה הם התגוררו. כשיבוא משיח צידקנו תרצה כל אומה ואומה להביא מנחה למלך המשיח ולהתקרב אליו, "ואומרים: איזה דורון נישא למלך זה? והלא כל כסף וכלים אינן חשובים לפניו אבל בני עמו ועדתו אנו נושאים לו מנחה", ועל כך נאמר 27 : "והביאו את כל אחיכם מכל הגויים מנחה לה'". ואלו שנמצאים במדברות או בשאר מקומות שאין שם אומות שיביאום, "ישאם אלקינו כברוחות, שנאמר 28 : אומר לצפון: תני! ולתימן: אל תכלאי! וכמו נשואים על העבים ועל הענן, שנאמר 29 : מי אלה כעב תעופינה".



הערות

1. ב, יז, ו.

2. במסכת סנהדרין דף צד, ב, מובא, שמקומות אלו ניצלו מחרבו של מלך אשור בזכות לימוד התורה: "אמר רב יצחק נפחא: חובל עול של סנחריב מפני שמנו של חזקיהו שהיה דולק בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. מה עשה? נעץ חרב על פתח בית המדרש ואמר: כל מי שאינו עוסק בתורה - ידקר בחרב זו".

במפרשים מבואר, כי חזקיהו לא העלה על דעתו להמית את מי שאינו עוסק בתורה. כוונתו היתה אך ורק לזרז את ישראל לעסק התורה. זאת משום שאחרי שמלך אשור כבש את כל העולם וגם ביהודה לחם וכבש ערים בצורות רבות, נתון היה עם ישראל בסכנה מוחשית. לפיכך נעץ חזקיהו חרב על פתח בית המדרש ואמר: דעו, שכל מי שאינו עוסק בתורה, ידקר חלילה בחרב זו, חרבו של מלך אשור המהלכת עתה ומתהפכת על פני כל הארץ. אבל מי שיעסוק בתורה בוודאי יצילהו ה'. וכך היה. כולם שמעו בקולו ועסקו בתורה, כמסופר בגמרא שם: "בדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו עם הארץ; מגבת ועד אנטיפרס ולא מצאו תינוק ותינוקת, איש ואשה, שלא היו בקיאים בהלכות טומאה וטהרה".

3. כנזכר לעיל: "ויגל את ישראל אשורה, ויושב אותם בחלח ובחבור נהר גוזן וערי מדי".

4. סנהדרין צד, א.

5. סנהדרין פרק י, סוף הלכה ד.

6. פרשה לב, סימן י.

7. ישעיה מט, ט, תסט.

8. מגילה יד, ב; ערכין לג, א.

9. סנהדרין קי, ב, ד"ה אין עתידים לחזור.

10. ראה מרגליות הים, סנהדרין שם.

11. דעת רבי עקיבא במסכת סנהדרין דף קי, ב: "עשרת השבטים אינן עתידין לחזור, שנאמר דברים כט, כז: 'וישליכם אל ארץ אחרת כיום הזה' - מה היום הזה הולך ואינו חוזר שהיום שעבר אינו חוזר לעולם, אף הם הולכים ואינם חוזרים; דברי רבי עקיבא".

12. דעת רבי אליעזר שם: "רבי אליעזר אומר: מה היום מאפיל ומאיר, אף עשרת השבטים שאפל להם, כך עתיד להאיר להם".

13. בבלי וירושלמי סנהדרין שם.

14. סנהדרין סוף פרק יג.

15. כז, יג.

16. רש"י סנהדרין שם.

17. נצח ישראל פרק לד.

17א. רב האי גאון, הו"ד בטעם זקנים דף נט. 17ב. מדרש רבה שם. 18. פרקי דרבי אליעזר לא: "רבי חנינא בן דוסא אומר: אותו איל שנברא בין השמשות, לא יצא ממנו דבר לבטלה: אפרו של איל הוא יסוד של מזבח הפנימי. גידיו היו לעשרה נבלים של כינור שהיה דוד מנגן בו. עורו הוא אזור עור במותניו של אליהו זכור לטוב. שתי קרניו - שופרות: קרנו של שמאל היא שתקע בה הקב"ה בהר סיני, וקרנו של ימין, שהיא גדולה משל שמאל, הוא עתיד לתקוע בה לעתיד לבוא ולקבץ את עשרת השבטים, שנאמר: והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים, והשתחוו לה' בהר הקודש בירושלים".

19. מדרש רשב"י.

20. שם.

21. שם. ועל זה נאמר ירמיה לא, יא: "כי פדה ה' את יעקב וגאלו מיד חזק ממנו".

22. שם. ועל זה אמר הכתוב צפניה ג, כ: "בעת ההיא אביא אתכם ובעת קבצי אתכם, כי אתן אתכם לשם ולתהלה בכל עמי הארץ".

23. פסיקתא רבתי, פרשה לב, סימן י; ילקוט שמעוני, ישעיה, מט, ט, תסט.

24. שמות יט, ד.

25. ישעיה ס, ח.

26. כן דעת רב סעדיה גאון במאמר הגאולה ורב האי גאון הו"ד בטעם זקנים דף נט.

27. ישעיה סו, כ.

28. שם מג, ו.

29. שם ס, ח.





עזרתכם חשובה
מתוך הספר "אוצרות אחרית הימים".
מובא לציבור הגולשים ע"י עמותת "תלמי גאולת עם ישראל"
החומר מובא כאן באדיבותו של הרב יהודה חיון שליט"א, מחבר הספר.

את הספר ניתן להזמין בטלפון: 5707894 - 03 .
© 2018 כל הזכויות שמורות. אין להעתיק או להפיץ חומר הכלול
באתר זה בשום צורה ובשום אמצעי, לרבות אמצעי אלקטרוני או טכני.

האתר נכתב ע"י