.

גאולה, משיח, מלחמת גוג ומגוג, מחיית עמלק ,אליהו הנביא, בית המקדש השלישי, יום הדין, עולם הבא, גילגולים, תחיית המתים על פי מקורות ביהדות. הזמן עכשיו.






חלק ג

א. משיח בן יוסף
ב. עשרת השבטים וקיבוץ גלויות
ג. הדור בו יבוא המשיח
ד. שני אלפים ימות המשיח
ה. בר נפלי, סוכת דוד הנופלת
ו. היכל משיח, היכל קן ציפור
ז. חמורו של משיח
ח. וארו עם ענני שמיא
ט. ירושלים לעתיד לבוא
י. גויים וגרים בימות המשיח
יא. ארצות הקיני, הקניזי והקדמוני
יב. מחיית עמלק בימות המשיח
יג. כיצד ינהל המשיח את מלחמותיו נגד אויביו
יד. התבטלות המועדים
טו. ימי הצומות יהפכו לימי ששון ושמחה
טז. ביטול המוות
יז. בניית הגוף מחדש בתחיית המתים
יח. סדר הקימה בתחיית המתים
יט. אופן הקימה בתחיית המתים
כ. בעלי מומים בתחיית המתים
כא. אנשים שעדיין יחיו בהגיע זמן תחיית המתים
כב. האם גם הגופים שהיו לאדם בגילגולים הקודמים יקומו לתחייה
כג. תחיית המתים כמצב זמני או כמצב נצחי
כד. יום הדין הגדול
כה. סעודת הלוויתן, סעודת גן עדן



חלק א
חלק ב
חלק ג
חלק ד

קישורים
הזמן

התחלה | כרך א | כרך ב | כרך ג | כרך ד | קישורים | הזמן

פרק טו'

ימי הצומות יהפכו לימי ששון ושמחה

בדברי הנביא זכריה 1 נאמר, שארבעת הצומות שבעה עשר בתמוז, תשעה באב, שלושה בתשרי ועשרה בטבת עתידים להתבטל בימות המשיח ולהפוך לימי "ששון ושמחה ולמועדים טובים". וכך מובא ברמב"ם 2 : "כל הצומות האלו עתידין ליבטל לימות המשיח, ולא עוד אלא שהם עתידים להיות יום טוב וימי ששון ושמחה".

נשאלת השאלה: אפשר אמנם להבין כי כאשר יבוא המשיח ותתבטל הגלות לא יהיה עוד צורך לזכור את החורבן ולהתאבל עליו, וממילא יתבטלו גם הצומות הללו, אבל מדוע יהפכו הם לימי ששון ושמחה ולמועדים טובים?

התשובה על כך היא: היות וחזון הגאולה פעם בחוזקה בלב עם ישראל בצומות אלו יותר מבשאר ימות השנה, והיות והגאולה מותנית בכך שעם ישראל יצפה ויכסוף לה, כפי שאמרו חז"ל 3 : "דור שהוא מצפה למלכותו, מיד הם נגאלים, שנאמר: ויש תקוה לאחריתך ושבו בנים לגבולם" 4 , נמצא שימי הצומות הללו היו אמצעים לגאולה, שכן הצפיה בימים אלו לגאולה היא זו שקירבה את הגאולה, ובדין הוא שנשיש ונשמח בימים השותפים לגאולה.



הערות

1. ח, יט.

2. פרק יט מהלכות תענית הלכה יט.

3. ילקוט שמעוני, איכה.

4. וכן מובא בילקוט תהלים רמז תשל"ו: "אפילו אין ביד ישראל אלא הקיווי התקוה והצפיה לגאולה, כדאי הם לגאולה בשכר הקיווי".

ועל פי זה ביאר החיד"א בספר מדבר קדמות, ערך קיווי, את הנאמר בתפילת שמונה עשרה: "את צמח דוד... כי לישועתך קוינו כל היום". כלומר: מבקשים אנו מאת הבורא "את צמח דוד עבדך...". ואם תאמר שאין לנו זכות, מכל מקום "תצמיח". מדוע? "כי לישועתך קוינו", יש לנו קיווי וצפיה, ובשכר הקיווי והצפיה כדאי שתגאלנו.

וכן מובא בספר הכוזרי מאמר ה, פרק כז: "אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד, כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו. רוצה לומר, כי ירושלים אמנם תיבנה - כשיכספו לה ישראל בתכלית הכוסף עד שיחוננו אבניה ועפרה".





עזרתכם חשובה
מתוך הספר "אוצרות אחרית הימים".
מובא לציבור הגולשים ע"י עמותת "תלמי גאולת עם ישראל"
החומר מובא כאן באדיבותו של הרב יהודה חיון שליט"א, מחבר הספר.

את הספר ניתן להזמין בטלפון: 5707894 - 03 .
© 2018 כל הזכויות שמורות. אין להעתיק או להפיץ חומר הכלול
באתר זה בשום צורה ובשום אמצעי, לרבות אמצעי אלקטרוני או טכני.

האתר נכתב ע"י