פרק כה
סעודת הלווייתן, סעודת גן עדן
בדברי חז"ל מוזכרת פעמים רבות הסעודה הגדולה שעתיד הקב"ה לערוך לצדיקים באחרית הימים, בה יוגשו: הלווייתן, שור הבר והיין המשומר 1 .
בגמרא 2 מובא, כי הלווייתן שיוגש בסעודה, הוא אחד משני הלווייתנים שנבראו בששת ימי בראשית, זכר ונקבה, כאשר לאחר בריאתם הקב"ה "סירס את הזכר, והרג את הנקבה ומלחה לצדיקים לעתיד לבוא".
גם שור הבר שיוגש בסעודה, הוא אחד משני השוורים שנבראו בששת ימי בראשית, זכר ונקבה. "מה עשה הקב"ה: סירס הזכר, וצינן הנקבה ושמרה לצדיקים לעתיד לבוא" 3 .
על היין המשומר נאמר הפסוק 4 : "עין לא ראתה אלקים זולתך", שכן היין שיוגש לצדיקים בסעודה העתידה, יסחט על ידי הקב"ה מן הענבים שנבראו בששת ימי בראשית 5 .
הסיבה לכך שהקב"ה יכין את הסעודה העתידה מן הדברים שברא בששת ימי בראשית: לפי שהבריאה, עם בריאתה, היתה מעולה ומשובחת יותר מכל התולדות שיצאו ממנה. הפירות המשובחים ביותר הם של ששת ימי בראשית ואין דומה להם. כל דור שעובר, איכות הפירות פוחתת והולכת לעומת הדור שקדם לו. שום דג בימים ובנהרות אינו דומה ולא ידמה בטעמו ובאיכותו לדג שנברא על ידי הקב"ה. כדי להטעים את הצדיקים בטעם משובח זה ששום אדם לא טעם, יכין הקב"ה את הסעודה לצדיקים מן הדברים שברא בששת ימי בראשית 6 .
במדרש 7 מובא, שלקראת אותה סעודה יתנהל קרב בין שור הבר ללווייתן, "בהמות שור הבר( נותץ ללווייתן בקרניו וקורעו, ולווייתן נותץ לבהמות בסנפיריו ונוחרו".
בגמרא 8 מובא, כי בתום הסעודה, כשיגיעו הצדיקים לברכת המזון, יועבר הכוס מצדיק לצדיק, וכל אחד יטען שאין הוא ראוי לברך, עד שיגיעו לדוד המלך והוא יברך.
על הנשאר לאחר הסעודה מבשר הלווייתן אמרו חז"ל 9 : "והשאר מחלקים אותו, ועושים בו סחורה בשוקי ירושלים".
מעורו של הלווייתן, עתיד הקב"ה לעשות סוכה לצדיקים, ואת העור הנשאר יפרוס הקב"ה על חומות ירושלים, "וזיוו מבהיק מסוף העולם ועד סופו, שנאמר 10 : והלכו גויים לאורך ומלכים לנוגה זרחך".
סעודה גשמית או רוחנית
האם הסעודה האמורה תהיה סעודה גשמית שתפריטה יהיה: לוויתן, שור הבר ויין המשומר, או שמא סעודה זו אינה אלא משל לסודות נעלים? נחלקו בכך רבותינו:
יש מהם שאמרו, כי למרות שדברי חז"ל בענין זה צופנים בתוכם סודות עמוקים ונשגבים הקשורים במהות הפנימית של אותם הימים, מכל מקום אין הדברים יוצאים מידי פשוטן "דע, כי יש לנו להאמין בכל הדברים האלו בפשטן, ואף שהמפרשים האריכו בדרוש הזה לפי כוונתם... אין הדברים יוצאים ממשמען" 12 .
לעומתם סוברים אחרים 13 , כי סעודה זו וכל הדברים שנאמרו בה, אינם אלא משל לסודות נעלים ורזים נשגבים.
מועד הסעודה
מדברי חז"ל 14 עולה, כי הסעודה העתידה תערך מיד לאחר "יום הדין הגדול", בו ישב הקב"ה על כסא דין בעמק יהושפט 15 וידון כל אדם ואדם לפי מעשיו "אם הוא ראוי לתחיית המתים ולנועם הגוף והנפש באותו זמן" 16 . "יום הדין הגדול" יהיה שלושה ימים לאחר תחיית המתים 17 , ומיד לאחריו תערך הסעודה לצדיקים.
הערות
1. ראה: בבא בתרא עה, א; פסחים קיט, ב; ברכות לד, ב; מדרש רבה, ויקרא יג, ג, ועוד.
2. בבא בתרא עה, א.
3. שם.
4. ישעיה סד.
5. ברכות לד, ב.
6. כן ביאר החפץ חיים משלי החפץ חיים ד. נצייר לעצמנו, אומר החפץ חיים, אדם שנשאל מה הוא מעדיף: גלוסקא שנאפתה מדגן משובח וקמחו נופה בשלוש עשרה נפה, או גלוסקא שנאפתה מקמח פשוט וללא ניפוי. ודאי שיבחר האדם בגלוסקא המשובחת. ואם יציעו לו מאפה שכבר הוגש ממנו על שולחן מלכים, אין ספק שישמח בו מאוד ואף יודה על הטובה שגומלים עמו. על אחת כמה וכמה אם יבואו אל האדם ויאמרו לו: "הנה גלוסקא לפניך שנאפתה מהדגן של ששת ימי בראשית. דגן שעדיין לא ניטל ממנו טעמו ועסיסיותו. דגן כפי שבראו בורא העולמים ללא כל פגימה".
ידוע שהבריאה כולה מעולה היתה ומשובחת עם בריאתה יותר מכל התולדות שיצאו ממנה. כל דור ודור פוחת והולך באיכותו לעומת הדור שקדם לו.
מאחר והפירות המשובחים ביותר הם הפירות של ששת ימי בראשית ואין דומה להם, משום כך שמורים הם לעתיד לבוא.
7. ויקרא רבה יג, ג.
8. פסחים קיט, ב.
9. בבא בתרא עה, א.
10. ישעיה ס.
11. בבא בתרא שם.
12. מהרש"א בחידושי אגדות לבבא בתרא עד, ב.
על דעה זו הסוברת כי הקב"ה יערוך לצדיקים סעודה גשמית, יש לשאול: הרי אמרו חכמים ברכות יז, א: "העולם הבא, אין בו לא אכילה ולא שתיה ולא פרו ורבו ולא משא ומתן ולא קנאה ולא שינאה ולא תחרות, אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה", והכוונה באימרת חז"ל זו לתקופת תחיית המתים, שהיא גם המועד בו תערך הסעודה, ומה לה לסעודה גשמית בתקופה בה אין אכילה ושתיה?
אחת התשובות שנאמרו על שאלה זו היא: בתקופת תחיית המתים ימשיכו לאכול ולשתות. אלא בעוד שכיום מטרת האכילה היא להחיות את הגוף, הרי שבתקופת תחיית המתים תשתנה מטרת האכילה. באותה תקופה יהווה העונג מזיו השכינה אמצעי מחיה לגוף ולנשמה. ההנאה מזיו השכינה היא זו שתחבר את הנפש עם הגוף, ולא האכילה והשתיה. ואילו אכילת המזון תהיה לשם מטרה אחרת, כאכילת מלאכי השרת, ולא כדי לזון את הגוף. זוהי הכוונה: "העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה", כאמצעי מחיה, אלא יש בו אכילה ושתיה כמלאכי השרת.
13. שו"ת הרשב"א, חלק א סימן תקמח; עקידת יצחק פרשת וישב, ועוד.
14. מדרש תנחומא פרשת שופטים.
15. מדרש ויושע.
16. רמב"ן שער הגמול.
17. מדרש ויושע: "מניין שביום השלישי יהיה יום הדין? שנאמר הושע ו, ב: "יחיינו מימים, ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו".
עזרתכם חשובה
מתוך הספר "אוצרות אחרית הימים".
מובא לציבור הגולשים ע"י עמותת "תלמי גאולת עם ישראל"
החומר מובא כאן באדיבותו של הרב יהודה חיון שליט"א, מחבר הספר.
את הספר ניתן להזמין בטלפון: 5707894 - 03 .
© 2024 כל הזכויות שמורות.
אין להעתיק או להפיץ חומר הכלול
באתר זה בשום צורה ובשום אמצעי, לרבות
אמצעי אלקטרוני או טכני.
האתר נכתב ע"י